כידוע, סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, מעניק ליחיד שהייתה לו הכנסה מהשכרת דירה למגורים, אפשרות לבחור ולשלם מס בשיעור של 10%, ללא זכות לניכוי הוצאות (לרבות פחת) וללא זכות לקיזוז, זיכוי או פטור, וזאת בהתקיים יתר תנאי הסעיף.

נוסח סעיף 122(ב) עובר לתיקון 159 לפקודה היה כדלקמן: "האמור בסעיף קטן (א) יחול רק אם נתקיימו כל אלה …(2) היחיד שילם לפקיד השומה את המס החל על ההכנסה מדמי השכירות תוך 30 ימים מיום קבלתה או ששילם בשנת המס מקדמות לפי סעיף 175".

כלומר, תשלום מקדמת המס במועד היווה תנאי לקבלת ההטבה ע"פ סעיף 122(א).

בתיקון 159 (בתחולה משנת המס 2007 ולגבי 2006, ע"פ הוראות המעבר, גם על מי ששילם את מקדמת המס, בתוספת ה"ה וריבית, עד ליום 13/11/2007) בוטל סעיף 122(ב) והוסף סעיף 122(א1) הקובע: "מס כאמור בסעיף קטן (א) ישולם בתוך 30 ימים מתום שנת המס שבה הייתה  ליחיד הכנסה מדמי שכירות, אלא אם כן שילם היחיד באותה שנת מס מקדמות לפי סעיף 175".

למרות התיקון והבדלי הלשון שבין סעיף 122(ב) שבוטל ל – 122(א1) שהוסף, רשות המיסים נשארה בעמדתה לפיה תשלום המס במועד מהווה תנאי לקבלת ההטבה ע"פ סעיף 122(א).

ביום 17 ביולי 2013, התקבל בביהמ"ש המחוזי בירושלים, פס"ד בעניין חברת מ.א.כ.ל מזון איכות וכו' (ע"מ 3388-02-11 ועוד).

פסק הדין דן במס' סוגיות כשהסוגיה הרלוונטית למאמר זה הינה אחת מהן.

וקובע ביהמ"ש:

"אכן, במסגרת תיקון 159 נקבע כי יש לשלם את המס מדמי השכירות לא בתוך 30 יום מקבלת דמי השכירות אלא בתוך שלושים ימים מתום שנת מס שבה התקבלו דמי השכירות. בד בבד בוטלה הזיקה בין תשלום המס במועד הקבוע לבין הזכות לתשלום מס על דמי שכירות בשיעור הקבוע בסעיף".

ביהמ"ש קובע בהסתמך על לשון החוק בהשוואה ללשונו עובר לתיקון, שבעקבות תיקון 159 לפקודה, כי החל משנת המס 2007, תשלום המס במועד אינו מהווה תנאי לזכות לבחור במסלול המס של 10% גם אם לא שילם את המס תוך 30 יום מתום שנת המס.

נוסיף כי למעשה ניתן לראות במשמעות האמור בסעיף 122(א1) החדש חיוב בהפרשי הצמדה וריבית רק לאחר חלוף 30 יום מתום שנת המס ולא כפי שנהוג כעת, חיוב של הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס.

נבהיר כי לא ברורה עדיין עמדת רשות המיסים בעניין לאחר פסק הדין דלעיל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.